אלופים באימון אבל לא מצליחים בתחרות- איך זה קשור לפיתוח חוסן מנטלי וביצועי שיא בזמן אמת

זהו אחד התרחישים המתסכלים ביותר בעולם הספורט. הספורטאי מגיע לאימון, שובר שיאים אישיים, מפגין טכניקה מושלמת ונראה מוכן מתמיד. אבל אז מגיע יום התחרות. הקהל ביציע, השעון מתחיל לתקתק, ופתאום משהו משתבש. הגוף מרגיש כבד, הריכוז נעלם, והתוצאה הסופית רחוקה שנות אור מהיכולת האמיתית שהופגנה רק אתמול באימון. התחושה היא שהגוף בגד בנו דווקא ברגע האמת.

כתופעה, המצב הזה מכונה "קיפאון" (Choking) תחת לחץ. כשחיינית תחרותית בעברי וכאמא לספורטאית תחרותית, אני מכירה את התחושה הזו היטב משני צידי המתרס. אני גם מכירה אותה מהזירה השנייה שבה אני פועלת למעלה מ-25 שנה כעורכת דין בתחום האזרחי-מסחרי. גם שם, ברגעי אמת בבית המשפט, הלחץ יכול לשתק.

כפסיכולוגית בתחום הספורט והביצוע, המסר החשוב ביותר שיש לי לספורטאים, להורים ולמאמנים הוא זה: האימון הפיזי הוא רק חלק מהעניין. חייבים לאמן גם את הראש. יכולת מנטלית אינה "קסם" או משהו שנולדים איתו, אלא סט של מיומנויות שדורש תרגול מדעי, עקבי ומדויק.

למה הגוף שלנו "בוגד" בנו בתחרות?

כדי לפתור את בעיית חרדת הביצוע, אנחנו צריכים קודם כל להבין שהתגובה של הספורטאי אינה מעידה על אופי חלש או חוסר יכולת, אלא על פיזיולוגיה פשוטה. לפני תחרות חשובה, המוח מזהה סוג של "איום" (הפחד מלאכזב, הפחד מכישלון, הציפיות הגבוהות). בתגובה, הוא מציף את הגוף באדרנלין ומכניס את המערכת העצבית למצב הישרדותי (Fight or Flight).

כשהגוף נמצא בעוררות יתר, השרירים מתכווצים, קצב הלב מזנק, והנשימה הופכת שטחית. גם היכולת הקוגניטיבית נפגמת והיכולת לשכלל את הסיטואציה ולקבל החלטות מותאמות, נפגעת. במצב כזה, היכולת הטכנית והמוטורית העדינה שעליה עבדנו כל כך קשה באימונים, פשוט נחסמת.

תהליך מעל תוצאה: המפתח לשחרור הלחץ

הטעות הנפוצה ביותר בקרב ספורטאים (ושלעתים מתודלקת ללא כוונה על ידי הורים ומאמנים) היא התמקדות יתר בתוצאה, "אני חייב לעשות קריטריון", "אני חייב לנצח את המתחרה הזה", או "אסור לי לרדת מהפודיום".

המיקוד בתוצאה מייצר חרדת ביצוע עצומה, משום שהתוצאה אף פעם אינה בשליטתנו הבלעדית (אנו לא שולטים בכושר של המתחרים או בהחלטות השיפוט).

עקרון הליבה של פסיכולוגיית ביצוע הוא שהתוצאה היא תוצר לוואי של עבודה נכונה. כאשר אנו מסיטים את תשומת הלב מהתוצאה אל התהליך, כלומר, לדברים שנמצאים בשליטתנו המלאה (חימום נכון, הקפדה על טכניקה, ניהול דיבור עצמי חיובי, קשיבות לרגע הנוכחי), הלחץ יורד משמעותית, ודווקא אז מגיעות התוצאות הטובות ביותר.

בונים את ארגז הכלים המנטלי

מכאן, מתחיל האימון המנטלי. הספורטאי לומד טכניקות של ויסות רגשי, נשימות והרפיות, הוא מגלה שיש לו שליטה על הגוף שלו. הוא לומד להפוך את האימון המנטלי לכלי עבודה פרקטי, בדיוק כמו הרמת משקולות או אימון גמישות.

כל ספורטאי הוא עולם ומלואו. אין פתרון אחד שמתאים לכולם, ולכן בקליניקה אנו תופרים "חליפה" אישית לצרכיו של כל מתאמן. תהליך העבודה כולל בנייה של ארגז כלים מנטלי, המכיל בין היתר:

• פיתוח רוטינות: יצירת טקס קבוע ומרגיע לפני תחרות שמכניס את הספורטאי ל"זון" (Zone).

• דיבור עצמי יעיל: זיהוי המחשבות המכשילות ("אני לא מספיק טוב היום") והחלפתן בהוראות ביצוע פרקטיות שמייצרות ביטחון.

• ויסות רגשי: יכולת להתאושש מנטלית מפיגור במשחק או מטעות קריטית, מבלי "לשבור את הכלים".

• הדרכת הורים: מתן כלים להורים כיצד להוות עוגן תומך ומעצים עבור הספורטאי, כיצד לנהל ציפיות ולהימנע מהעברת לחץ מיותר.

השורה התחתונה

כדי לעמוד על הפודיום לא מספיק רק להזיע באימונים הפיזיים. ברגעי האמת, כשהיכולות הפיזיות של המתחרים קרובות, מי שמנצח הוא מי שיודע לנהל את המוח שלו תחת לחץ.

בואו נבנה יחד את ארגז הכלים המנטלי שיביא אתכם לביצועי שיא.

ספורטאים, הורים ומאמנים, אני מזמינה אתכם לתיאום פגישת אסטרטגיה מנטלית בקליניקה. יחד, נהפוך את הפוטנציאל שלכם באימון למציאות מנצחת בתחרות.