מהמסלול האולימפי לחדר הדירקטוריון: מדוע מומלץ למנהלים בכירים לאמץ את סודות פסיכולוגיית הספורט?

מתי בפעם האחרונה עצרתם לחשוב על קווי הדמיון שבין מנכ"ל של חברה טכנולוגית או שותף במשרד עורכי דין, לבין ספורטאי אולימפי שעומד על אדן הזינוק? בשני המקרים, מדובר באנשים שנדרשים לקבל החלטות קריטיות בשברירי שנייה, לתפקד תחת לחץ עצום של ציפיות (של הלקוחות, המשקיעים או הקהל), ולהביא את עצמם לביצוע שיא (Peak Performance) ברגע האמת.

אבל יש הבדל אחד תהומי. ספורטאי עילית עולה למגרש לאחר שעבר הכנה פיזית, טכנית, טקטית ומנטלית. לעומת זאת, בעולם העסקים והמשפט, מנהלים נזרקים אל ה"זירה" עם ידע מקצועי אדיר, אך ללא שום ארגז כלים מנטלי לניהול המכונה שמפעילה את הכל: המוח והגוף שלהם.

ומה התוצאה? החלטות פזיזות שמתקבלות מתוך לחץ, מנהלים מבריקים שחווים קיפאון (Choking) בישיבות מכריעות, ובעיקר שחיקה כרונית. כשחיינית תחרותית בעברי, ידעתי שהספורט מציע כלים אחרים לחלוטין. כיום, כפסיכולוגית בתחום הספורט והביצוע, אני מיישמת את הכלים הללו עם אנשי העסקים והמשפט שמגיעים לקליניקה. הנה הסיבות לכך שפסיכולוגיית ספורט היא היתרון התחרותי הבא שלכם.

המעבר מאובססיה לתוצאות למיקוד בתהליך

עולם העסקים מקדש את שורת הרווח. אנחנו נמדדים לפי מדדי ביצוע, יעדי מכירות, ופסקי דין. המלכודת כאן היא שהמיקוד האובססיבי בתוצאה הסופית מייצר חרדת ביצוע אדירה. מדוע? כי התוצאה הסופית, בין אם זו החלטת השופט, מצב השוק, או תגובת המשקיעים, אינה נמצאת בשליטתנו הבלעדית.

פסיכולוגיית ספורט וביצוע מבוססת על העיקרון שהתוצאה היא תמיד תוצר לוואי של עבודה נכונה. כאשר מנהל לומד להסיט את הפוקוס שלו אל התהליך (הכנה מדוקדקת לישיבה, יכולת לשמור על קשיבות וריכוז, ניהול משא ומתן מתוך הקשבה פעילה), הלחץ יורד משמעותית. הוא מתרכז רק במה שנמצא בשליטתו, והתוצאות העסקיות הטובות ביותר מגיעות פשוט כתוצר לוואי של ביצוע מדויק.

מיומנות מנטלית היא טכניקה (והיא גם מדידה)

אנשי עסקים ועורכי דין אוהבים נתונים, ולכן ההנחיה "פשוט תנשום ותירגע" לפני דיון מתוח נשמעת להם כמו עצה חסרת תועלת. הם צריכים לדעת איך הלחץ עובד ואיך שולטים בו בפועל.

כשאנחנו מביאים את פסיכולוגיית הספורט לעולם העסקים, אנו הופכים את הבלתי נראה  למדיד. בקליניקה, אני משלבת טכנולוגיית ביופידבק. המנהל מתחבר למערכת המנטרת בזמן אמת מדדים כמו דופק, קצב נשימה ומוליכות עור. כשהוא מדמיין את המצגת החשובה שעליו להעביר מחר, הוא רואה על המסך כיצד המערכת הפיזיולוגית שלו נכנסת למצב התגוננות (Fight or Flight).

זהו רגע משנה חיים: המנהל מבין שהידיים הרועדות או הבלקאאוט הם פיזיולוגיה פשוטה. בעזרת הפידבק המיידי מהמסך, אנו מתחילים לתרגל כלים מנטליים כמו נשימה, הרפיה, ניהול דיבור עצמי וויסות רגשי. המנהל לומד כיצד להוריד לעצמו את הדופק ולהחזיר את המערכת למיקוד, ויודע בדיוק איזה כלי עובד עבורו.

ניהול האנרגיה: מניעת שחיקה ו"אימון יתר"

ספורטאי יודע שזמן התאוששות חשוב לא פחות מזמן האימון. אי אפשר להתאמן בעצימות שיא 365 ימים בשנה מבלי להיפצע. בעולם העסקים, לעומת זאת, התרבות מעודדת אותנו להיות זמינים ודרוכים 24/7. התוצאה הישירה היא שחיקה. המחלה השקטה של עולם הניהול, המובילה לציניות, עייפות כרונית ופגיעה קשה בקבלת החלטות.

יישום עקרונות מפסיכולוגיית הספורט מחייב אותנו לייצר "עונות" עסקיות וטקסי התאוששות. דרך בניית ארגז הכלים המנטלי והתאמתם למנהל, אנו בונים רוטינות של יצירת גבולות והפרדה בין זירת הביצוע לזירת הבית, ולומדים טכניקות של הפסקות להתאוששות במהלך יום העבודה עצמו.

השורה התחתונה

החלטות גדולות דורשות שקט מנטלי. אי אפשר לנווט ספינה עסקית או משפטית מורכבת מתוך מערכת עצבים סוערת הנמצאת במצב הישרדותי. עולם הספורט פיצח מזמן את הקשר שבין שליטה מנטלית לביצועי שיא. הגיע הזמן שגם אתם תאמצו את הכלים הללו.

רוצים להפסיק לנהל רק את העסק, ולהתחיל לנהל גם את עצמכם תחת לחץ?

אני מזמינה אתכם לתיאום פגישת אסטרטגיה מנטלית בקליניקה. בואו נבנה יחד את ארגז הכלים המנטלי שיעניק לכם את היתרון התחרותי האמיתי בזירה.